כולנו רואים מידי יום ויום את גורדי השחקים ובנייני הענק העולים ונבנים בכל פינה בארצנו. בין אם אלו בנייני משרדים באזורים עסקיים ובין אם אלו מגדלי מגורים בתוך מרכזי הערים. אנחנו מתפעלים מהבניה הענפה אבל לרוב שוכחים, כי עד לא מזמן, נח על אותו שטח קרקע בנין אחר, לרוב קטן יותר. במציאות בה עתודות הקרקע במרכזי הערים כמעט ואינם נמצאים – אין זה פשוט לבנות מגדל חדש בלי לבצע הריסת בניינים עוד קודם.
בניגוד למקובל לחשוב, הריסת בניינים היא לא עסק פשוט והיא דורשת תכנון מוקפד והשתתפות בעלי מקצוע מתחום ההנדסה, כמעט כמו בעת בניה של בנין חדש. גם בתחום ההריסה ישנו מדרג, כאשר יש חברות המתעסקות רק עם הריסת קיר אחד או שנים, יש כאלו המסוגלות לבצע הריסה של חצי בית, למשל לצורך הרחבתו וישנם כאלו שיכולים להרוס בנין קטן או בית פרטי. הריסת בניינים כבר נחשבת לפעולה גדולה ומורכבת הרבה יותר, שכן העובדה שצריך להרוס משהו גבוה כל כך, בצורה מושכלת ובאופן בטיחותי, היא אינה דבר של מה בכך.
למה להרוס בנינים?
למה בכלל שנבצע הריסת בנינים? יש לכך לרוב 2 סיבות עיקריות. הראשונה היא מבחירה, הרצון לפנות תא שטח עליו בנוי משהו לטובת משהו אחר. במקרה שלנו מדובר יהיה לרוב על בנין קטן, שמבחינה אדריכלית גם אינו בנוי כך שהוא מנצל היטב את השטח ובניה של בניין גדול יותר במקומו. לרוב אנו מכירים סוג כזה של הריסת בניינים בשם פינוי בינוי או התחדשות עירונית. את החלטה על הריסת המבנה מקבל היזם מבעלי הדירות ובמקרה זה כולם מרוויחים: התושבים המקוריים של הבניין מרוויחים כל אחד דירה חדשה ששווה הרבה יותר כסף ואיכות חיים משופרת, היזם מרוויח דירות נוספות שנוצרו מעצם הגבהת הבניין ואותם יוכל למכור כרצונו והרשות המקומית גם היא מרוויחה, בנין חדש שמשפר את פני העיר ובעל תשתיות מודרניות.
הסיבה השנייה בגינה מבוצעת הריסת בניינים, אינה בהחלטת הבעלים אלא כורח הנסיבות ועוסקת בבניינים המהווים סכנה לציבור. בניינים מטים ליפול שקיימת סכנה בטיחותית להיכנס או לשהות בהם. לרוב אלו יהיו בנינים ישנים מאוד או בניינים שעקב תופעת טבע שפגעה בהם הפכו למסוכנים. במקרה כזה, לרוב מהנדסים מטעם הרשות המקומית יבחנו את הבניין ובמידה ויגלו כי הוא מסוכן לציבור יוציאו עליו צו הריסה. בדומה לכך, לעיתים רחוקות גם יוצא צו הריסה לבניינים שנבנו באופן לא חוקי.
איך מבצעים הריסת בניינים גדולים?
בעולם הריסת המבנים משתמשים לרוב באחת משלוש דרכים. ניסור וקידוח בטון, הריסה באמצעות כלים הנדסיים כבדים ופיצוץ. ניסור וקידוח בטון הוא שיטה בה מפרקים לאט לאט ויש לומר בדייקנו את חתיכות הבטון משלד הבניין. זוהי כאמור שיטה מדויקת מאוד אך היא מתאימה בעיקר למבנים קטנים ולכן פחות רלוונטית להריסת בניינים מן היסוד. כדי לבצע הריסה מושלמת של בניינים משתמשים בכלי צמ"ה – ציוד מכני הנדסי כבד. מדובר על מנופי ענק עם פטישים מכנים כבדים המרסקים את המבנה. על מנופים עם כדורי הרס כבדים המשתלשלים משרשראות, על מכונות ענק המפעילות לחץ הידראולי על השלד ומרסקו אותו וכמובן על דחפורים ובולדוזרים. זוהי שיטה הרבה יותר אגרסיבית אך גם יותר מהירה וכזו המסוגלת להרס בהיקפים גדולים.
לעיתים ניתן יהיה לראות שילוב של השיטות. תחילה ניסור וקידוח מתוך מטרה להסיר אלמנטים מסוימים, שבחלקם יכולים לשמש בהמשך למחזור בבניין חדש ורק לאחר מכן כניסת הכלים הכבדים המשמידים לחלוטין את הבניין.
הישטה השלישית היא המהירה והטוטאלית מכולם – פיצוץ. באמצעות חומרי נפץ המונחים במקומות אסטרטגים, ניתן לגרום לקריסת הבניין כולו בכמה שניות בודדות. שיטה זו דורשת תכנון רב והקפדה יתרה. לא נרצה לגלות שאחרי הפיצוץ נגלה חצי בית שעודנו עומד ואז רק נצטרך להביא כלים להשלים את ההריסה. כמובן שביצוע הריסת בניינים באמצעות חומרי נפץ יש צורך בהקפדה גם על הצד הבטיחותי וממילא, יש השפעות של הפיצוץ גם על בתים ובניינים סמוכים, בטח ובטח שכמו ברוב המקרים הבניין שעתיד להיהרס, שוכן בין בנינים שאנו רוצים שיישארו לעמוד ולא יעברו זעזוע. אלו הסיבות מדוע הריסת בניינים באמצעות חומרי נפץ, די נדירה בישראל ומתרחשת רק כאשר כמעט ואין בריריה אחרת.
השלבים לפני ביצוע ההריסה
כפי שוודאי הבנתם, הריסת מבנים אינה דבר של מה בכך ויש לה השפעות עצומות, ודאי על הבניין עצמו אך גם על בניינים סמוכים ולא פחות על הסביבה בכללותה. לכן, תחום הריסת המבנים דורש תכנון מדוקדק ומדויק מראש, חשיבה הנדסית ועמידה בתקנות מחמירות. הפעולות של ההכנה, חייבות להתבצע על ידי מהנדסים וקונסטרוקטורים וכמובן על ידי מהנדס בטיחות. ההריסה עצמה חייבת להתבצע על ידי חברה או קבלן הריסות להם ידע וניסיון רב, מקצועיות ומיומנות הן בהריסת בניינים (אין דומה הריסת בניינים להריסת בית פרטי) וכמובן ידע ויכולת להשתמש בציוד צמ"ה מיוחד.
כמובן שתהליך ההריסה חייב להתבצע רק לאחר קבלת כל ההיתרים מהרשות המקומית ולא פחות חשוב בתיאום עם כל גופי התשתיות. למעשה, חלה חובה לנתק את הבניין מכל התשתיות, בהן: גז, חשמל, מים, ביוב, תקשורת ועוד. הקפדה נוספת כרוכה בפינוי הפסולת בתום ההריסה. חשבו על בנין שנהרס, כמה פסולת הוא מייצר. זו אינה פסולת קטנה וקלה. מדובר על גושי בטון ענקיים. חובה לפנות אותם כדי להחזיר את איכות החיים לסביבה (וכמובן כדי לנקות את המגרש לפני בניה מחדש). הפינוי אינו יכול להיעשות כלאחר יד וגם הוא מחויב בתקנות, כמו למשל אתרים מורשים בלבד, אליהם ניתן לפנות את הפסולת.
קראו עוד: הריסת מבנים גדולים
